| לו והחרישו העם, ולא-ענו אתו דבר: כי-מצות המלך היא לאמר, לא תענהו | וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים, וַיַּגִּדוּ לוֹ דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה |
|---|---|
| אתם מכירים את האיש, שהוא משוגע : {יב} ויאמרו שקר | כבוד הנס הוא לבא בהצנע : והמלא תסיעי |
עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים, אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ, וִחְיוּ וְלֹא תָמֻתוּ, וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי יַסִּית אֶתְכֶם לֵאמֹר: 'יְהוָה יַצִּילֵנוּ'.
30| ויש שפותרין : 'אורות' ירקות, כמו ישעיהו יח ד : כחם צח עלי אור : וימצא גפן שדה | רבי רבי דטב להון לישראל בצלותיה מרתיכין ופרשין : {יד} איה ה' אלהי אליהו |
|---|---|
| אפשר לומר כן, והלא עוזיה וירבעם מלכו כאחת, כמו שפירש בסמוך, אלא מה תלמוד לומר בשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריה, שמלך מלכות מנוגעת, למדנו שנתנגע בשנת עשרים ושבע למלכותו : {ה} וינגע ה' את המלך | ומשל בזיון הוא, שדימהו לחוח, ואת עצמו לארז : ותעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס וגו' |
המצור על ירושלים חזקיהו הורה לבנות נקבה באורך של יותר מ-500 מטרים אל מעיין הגיחון שנמצא מחוץ לחומות ירושלים כדי למנוע את אספקת המים לאשורים ולהותירם לצבאו שלו ולאנשיו.
20| ויש לתמוה, למה נכתבו כאן שני מקראות הללו, שהרי עוד לפנינו הוא מספר והולך בדברי יואש, וחוזר וכותב ויתר דברי יואש וגו', וישכב יואש עם אבותיו וגו' | הספר אמר לו, ועתה כבוא הספר הזה וגו' : ואספתו מצרעתו |
|---|---|
| וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב שָׁקֵה אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ | הוא לשון עייפות, יש דוגמתו בברייתא דהאזינו ובספרי |
ד הוּא הֵסִיר אֶת-הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת-הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת-הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד-הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא-לוֹ נְחֻשְׁתָּן.
14