| בחרתי בזך כי הוא משורר אשכנזי וגזען | עמירה, אשתו, והוא קנו שם לאחרונה בית |
|---|---|
| הפנים שלו מאופרות לבן, עיגול כחול ועיגול ירוק מסביב לעיניים, חיוך גס מצויר בשחור עבה מאוזן לאוזן וכדור אדום על האף | הוא מביט בי בעיניים מדממות, הלב שלו פועם בפראות והמבט שלו מת, חסר מבע, כמו עגל בבית מטבחיים |
אני קורא טוקבקים, אני מת על זה.
16| ביחס לכמה שמלכלכים ומקטרגים ושונאים אני מאוד מאופק | דיברתי על זך וקניוק ובשיר אחר על רפי לביא |
|---|---|
| כבר מזמן הבנתי שאמנות מחאתית, פוליטית, מותרת רק כשהיא נגד הכיבוש | צילום: יונתן בלום השאלה אם יהיה אפשר להמשיך להאמין לך כשאתה כותב על אמא שלך ועליך שורות כמו "אין לי כסף לתת, אבל לא אמרתי לה שאין לי כסף לתת |
מרוב גשם, מצאתי את עצמי תוהה, למה גשם? חשבת אז שתעורר כזו סערה? מתחת למציאות החיים הקשה של כמה מגיבורי הקובץ, רוחשים הסיפורים של חסן באהבת חיים, בתשוקות וברגשות עזים.
| וביער אחרי פסי הרכבת בנינו מחנה בצמרת עץ, אני זוכר אבל לא זוכר על מה דיברתי אז ואיך העברתי את הזמן כשלא שיחקתי כדורגל | הוא עבד שנים במפעל אליאנס ואז פוטר בגל הפיטורים הגדול שהיה אז |
|---|---|
| זה שם באור חזק את אלה שדוברים את הדיבור הזה | הוא כבר מת, אין כל משמעות לאוויר שעולה מהחזה שלו, אלה פרפורי גסיסה, נשימות אחרונות |
שנאה וקנאה הם יצרים טבעיים.
24