| המנהג הקדום ב היה לומר תחנון בתפילת מנחה, אף על פי שאין אומרים תחנון בשחרית, ונזכר ב ובמחזורים העתיקים כמחזור ומחזור שד"ל, אבל במחזורים החדשים נכתב שאין אומרים תחנון גם במנחה | בקהילות רבות נהוג שלא יושבים על הספסלים אלא יושבים על הארץ |
|---|---|
| עבודה בתשעה באב תלויה ב המקום: במקום בו נהגו שלא לעשות מלאכה — אסור לעבוד, ובמקום בו נהגו לעשות מלאכה — הדבר מותר | יש נוהגים במוצאי תשעה באב, שנוטלין ידיהם כפי שנוטלים בכל בוקר, שהרי בבוקר תשעה באב לא נוטלים ידיים אלא עד קשרי האצבעות בלבד, ולכן חוזרים ונוטלים ידיים שנית |
וחכמים שתקנו התענית בתשיעי, הוא משום שסוברים שתחילת הפורענות חמורה יותר.
8| ב לא יצאו מהדורות של העיתונים היומיים בתשעה באב | |
|---|---|
| לאחר המגילה נהוג לומר נוספות | ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום |
מקורות כתב הב"י בסי' תקנ"ד "וגרסינן בפרק מקום שנהגו נד: עוברות ומניקות מתענות בו ומשלימות וכו' ובין השמשות שלו אסור.
30| אצל יהודי תימן משנים את הברכה האמצעית ואומרים את הנוסח כמו ב, ובנוסח איטליה נוהגים לומר "ולעגומת נפש" במקום "ולעלובת נפש" ו"מנחם ציון בבניה" במקום "משמח ציון בבניה" | ומכל מקום טוב לחנכם שינעלו נעלים שאינם של עור |
|---|---|
| ואפילו אם נועל נעלים על גרבים אסור | ומיהו תינוק הבוכה מותר ליקח אותו להרגיעו |
ותינוקות של בית רבן בטלים בו.
10