| ואף שהשו"ע רלב, ב, פסק כמותם, למעשה נהגו הספרדים להקל, עיין כה"ח ל, ילקוט יוסף ח"ג רלב, ח | ואף שאמרו חכמים שאין להסתפר בזמן המנחה, כתבו האחרונים, שכיום, שהתספורת מסתיימת בזמן קצר מאוד, ואין חשש שמא תארע תקלה במספריים או במכונת התספורת, מפני שלכל ספר ישנם כמה מכונות וזוגות מספריים, מותר להסתפר גם אחר שהגיע זמן המנחה מ"ב רלב, ו; כה"ח יד |
|---|---|
| בכמה קהילות איטלקיות הונהג לומר את הקטע , שלוש עשרה מידות, והקטע לפני נפילת אפים, אך זו תוספת מאוחרת שאינה בנוסח האיטלקי המקורי, וככל הנראה נעשה בהשפעה ספרדית- |
סוף זמן מנחה, הוא בסוף היום, עם תום 12 שעות זמניות.
13| כן לא יתחיל בעבודה שיש לחוש שתיווצר בה תקלה שתיקונה ימשך עד אחר זמן התפילה | |
|---|---|
| נחלקו הפוסקים בשאלה מה כולל היום, לשלטי גיבורים והגר"א ורוב הפוסקים מהנץ עד השקיעה, ולתה"ד מעמוד השחר עד צאת הכוכבים | מ"מ הוסיף שעכשיו נוהגים להקל עפ"י הסברות שהובאו לעיל מהרמ"א וערוה"ש |
ב מציינת המילה "תפילה" את התפילה הזו במיוחד, ולא תפילות אחרות.
7| בשאר הימים אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה עלינו לשבח ומסיימים את התפילה, ויש מוסיפים עוד פרקי תהלים לפני או אחרי עלינו | בחלק מקהילות הספרדים למשל נהוג לומר כאן קטעי סליחות כמו שנאמרו ב, ברם ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג מנהג זה |
|---|---|
| על פי ה, קביעת נוסח קבוע לתפילה נועדה לסייע למי שלא יודע להביע עצמו כראוי | החזן אומר ומתפללים , שבמהלכה נאמרת |
והעיקר נראה, שתנאי החיים וסוגי המלאכות השתנו, ולכן קשה לנו לקבוע את ההלכה לפי גדרי המלאכה והזמנים, אלא צריך לחזור לכלל הבסיסי, שלא להתחיל בדבר שעלול להסיח את הדעת עד שיעבור זמן המנחה, וככל שמדובר במלאכה יותר טורדת וסמוך יותר לסוף זמן מנחה, כך יש להזהר יותר.
30