| גם ב'הליכות שלמה' תפילה פרק יב, סעיף לה כתב שרשאי אדם לקרוא שמו"ת של הפרשה הקודמת אם הפסיד זמן לכתחילה של קודם הסעודה "עד שיתפלל הוא עצמו מנחה, ולא עד התחלת זמן תפלת מנחה" — ומכאן שההתחלפות מפרשה לפרשה תלויה בתפילת עצמו | בך לא נוהגים מנהג ביזיון, ואילו בי כן! ב'פרי מגדים' א"א סוף ס"ק ז כתב שקוראים שמו"ת בליל הושענא רבה, ואילו בברכי יוסף ס"ק ד הביא בשם האריז"ל שיש לקרוא דוקא ביום הושענא רבא, אך הוסיף בשם מהר"ם זכות "ומ"מ אם קראה ביום שמיני עצרת לא הפסיד" |
|---|---|
| אמנם יש לעיין לשיטה שהובאה לעיל הסוברת שיוצאים ידי חובה בקריאת פירוש רש"י דעה שהובאה גם בשולחן ערוך , כיצד ניתן לצאת ידי חובה, הרי כידוע רש"י לא פירש את כל הפסוקים שבתורה, וגם לא את כל המילים שבכל פסוק | זמן שמו"ת לפרשת וזאת הברכה ולפרשת בראשית לפי הכללים הנ"ל, ברור שמעיקר הדין זמן קריאת שמו"ת של פרשת וזאת הברכה מתחיל מזמן מנחה בשבת או לכל המאוחר, ביום ראשון שבו מתחילים לקרוא פרשת וזאת הברכה — גם אם זמן זה הוא כשבועיים לפני שמחת תורה, כפי שאירע השנה שנת תשע"ב, שיוה"כ חל בשבת |
הם מוסיפים על פי המדרש, שראוי להשלים את הקריאה לפני שיושב לסעודת שבת.
| אך לפי"ז יש סתירה בהלכה הפסוקה, דמחד קי"ל לגבי עטרות ודיבון שצריך לקרוא ללא תרגום ומאידך קי"ל דאם אין לו תרגום לא יקרא אלא פעמיים מקרא, ומשו"כ נראה דאף אם צריך ב' קריאות מ"מ כך תיקנו מעיקרא דהקריאה השלישית בתרגום היא ולא במקרא, ומשו"כ כאשר אין לו תרגום פטור הוא, ואין טעם לקרוא מקרא בשלישית, ודו"ק | Tosafot go on to reject this view and insist that one should read the Aramaic translation of Onkelos |
|---|---|
| נאמר במסכת ברכות ח, ב : "אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי, לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור, מאריכים לו ימיו ושנותיו" | החינוך בהקדמתו לספר כתב: "ועוד חייבונו חכמינו זכרונם לברכה לקרותו כל אחד ואחד מישראל בביתו בכל שבוע ושבוע כמו שקורין אותו במקום הקיבוץ |
הגדרת זמן החיוב לפי מנהג זה, הוא קודם הקריה בתורה בציבור.
20