| שלמה גרינברג ניר שמול בהודעה שהפיץ חסקי בין עובדי התעשיה האווירית כתב כי: "היום באופן רשמי אושרה בחירתי לתפקיד סגן יו"ר ההסתדרות במרחב רחובות על ידי חברי המליאה | ספק בעינינו אם יהא זה ראוי להפעיל הליך של "תובענה ייצוגית" לגביו, שעה שהעובדים הרבים שחוו את תהליך הפרישה על-פי ההסכם, יהיו חשופים, בעתיד, לאפשרות של שינוי בתנאי פרישתם ולערעור המצב בו הם נמצאים מאז פרישתם, ושרבים מהם ייתכן כי השלימו עמו וירצו להותירו על כנו |
|---|---|
| נושאי "הסכם רותם 1" יכולים בהחלט להתברר בהליכים משפטיים בבית הדין לעבודה, אך רצוי שהבירור ייעשה בהליכים אינדיבידואליים ולא בהליכים "ייצוגיים" שיש להם אופי כובל, כאשר לפסק הדין שינתן בהם יש תוקף של "מעשה בית דין" | לעתים היא עלולה לבוא כקנוניה שבין התובע הייצוגי לבין הנתבעים |
באופן ספציפי לגבי שלמה גרינברג, יצוין כי הנ"ל מילא שורה של תפקידים ציבוריים, וביניהם תפקידים הקשורים לייצוג עובדים.
| בין השאר טענו המשיבים, כי תובענה ייצוגית תפתור את תביעת כל העובדים אשר "הסכם רותם 1" חל עליהם, וכן כי "אי התרת הגשת התביעה לסעד ההצהרתי כתביעה ייצוגית עשויה להביא להגשת מאות תביעות זהות לבית הדין" | תביעה ייצוגית בכלל, ותקנה 29 בכלל זה, מאפשרות ניהול תביעה ללא נוכחות צד, כשאותו אלמוני או פלמוני מחויב בתוצאותיה, והוא כפוף לכללי מעשה-בית-דין בעקבותיה, כך שאם יפסיד את כל התביעה ומלואה, נחסמה דרכו לערכאות בגין אותה עילת תביעה - לעד |
|---|---|
| הסעד אשר נתבע בכתב התביעה המתוקן היה כדלקמן: "18 | כך הוא משוחרר מהסיכון של תשלום הוצאות אם יפסיד בדינו, והוא גם אינו כבול לגילוי מסמכים, שאלונים, מתן פרטים נוספים וטובים יותר, כפייתו למסור עדות בטרם משפט תקנה 143 5 לתקנות סדר הדין האזרחי , היכולת להביא כראיה דברים שאמר מחוץ לכותלי בית המשפט, ועוד כהנה וכהנה עניינים, שיש בהם יתרונות לנתבע ו'אי-נוחות' לתובע |
איני רוצה לקבוע כלל, לפיו לעולם לא יינתן לקבוצה מוגדרת להשתמש בתקנה 29, אבל נראה לי שנכון יהיה לומר שאם קבוצה מוגדרת של תובעים מבקשת לתבוע בדרך של תביעה ייצוגית, צריך שיהיה הסבר משכנע מדוע לאפשר לה ללכת בתלם זה ולא להגיש תביעה רגילה".
16