| העץ הנדיב, שנכתב על ידי של סילברסטיין, מתאר את הידידות האמיצה בין עץ לילד קטן | אַתָּה יָכוֹל לָתֵת לִי בַּיִת? אֲבָל הַיֶּלֶד הָלַךְ וְלֹא חָזַר הַרְבֵּה זְמָן… וְהָעֵץ הָיָה עָצוּב… ביאור ופרשנות הדברים: העץ מתנצל על שאין לו כסף, ומציע לילד במקום זאת "שווה ערך" לכסף — תפוחים |
|---|---|
| עד שאנחנו מבינים מה משמעות ההורים שלנו, וזה כבר מאוחר מדי | ועכשיו לילד כ"דמות הרגליים": אמנם רואים גם את קצות הידיים, אבל מתחת לעץ מצויירות הנעליים שהילד חלץ |
ואז יום אחד הם חזרו ואילן רעד מרוב שמחה ואמר: "בואו ילדים! אבל הילדים הלכו ולא חזרו הרבה זמן ואילן היה עצוב.
16| במובן מסוים — הביקורת היא על הגבר | חשבתי לעצמי שהנה סנט -אקזופרי לוקח עלי טרמפ פוגעני במסווה יופומיסטי צרפתי כל-כך! גם את הנסיך הקטן למשל לא אקריא לילד בן 5 או 6 ואלי גם לא 7 או 8 |
|---|---|
| אבל אני יודע שנפרדתי ממתנות הילדות, כדי להיוולד שוב ושוב כילד עם כ' בכל רגע ויום | אולי כי כזו היא אימא שלי |
תאספו את העלים שלי ותשחקו בלהיות עשירים ומאושרים! מצבו הרבה יותר גרוע — אך הוא יודע להיאחז בחיים! זה שיתכן והיו פגמים באישיות של היוצר — נו באמת… נסו ללמוד קצת על דוסטויבסקי, טולסטוי, וגנר, בטהובן, מוצארט… לוין… זה מזכיר לי את הסרט "הים שבפנים".
1| ראיתי אותם בהפרש של חודש — כדאי לכם לנסות גם לראות אותם בסדר הזה בזמנים קרובים | המצב הוא פשוט — לגברים מעלות וחסרונות וכך לנשים |
|---|---|
| והנסיון לחפור בעברו של היוצר לא משה כהו-זה | בירוא היערות מגביר את הסחף, שעם כריתת העצים כבר אין מי שיעצור אותו |
לעת עתה אנו חוזרים לאיור החתוך; הסיפור אינו רק מסופר מנקודת מבטה של האם, אלא גם מאוייר מתוכהּ.
2