| מה יש אם קצת מכבדים אנשים שיש להם דעה שונה? אשמח למען כבודך שתשנה בעתיד קצת את אופן הניסוח | רבנו תם היה הראשון מבין חכמי צרפת שחיבר שירים ב |
|---|---|
| ה' צב-אות עמנו, משגב לנו אלוקי יעקב סלה: ה' צב-אות, אשרי אדם בוטח בך: ה' הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו: המלאך הגואל אותי מכל רע, יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק, וידגו לרב בקרב הארץ | וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו, וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו שדה, ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים, וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם: הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו, ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם |
תפלה נוראה וקדושה מרבינו תם זיע"א בספר יוסף אומץ אות תפד : תפלה זו קבלה מרבינו תם: " האומרה בכל יום, אני ערב בדבר שלא יארע לו שום פגע רע בכל אותו יום ויצליח בכל דרכו".
27| וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה | בני דורו העריצוהו לא רק בגלל חריפותו ובקיאותו; הם ראו בו אישיות של מנהיג ודבר לדור, בעל כוח השפעה והכרעה |
|---|---|
| ויאמר שלש פעמים אֲדֹנָי צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה ושלש פעמים אֲדֹנָי צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ ושלש פעמים אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ ושלש פעמים הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רַע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָרֵא בָּהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ | כמו כן, הוא הסתמך על פיוטים לפסוק הלכה |
והשווה דברי ר"ת בתשובה, המובאים אצל אורבך, בעמוד 93.
| מן הכל יצילני ה' אלוקי ישראל, שלא ישלטו בי, לא בגופי ולא במאודי ולא בזרעי | במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע" |
|---|---|
| במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, ה, "כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית" | בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל וּרְפָאֵל, שֶׁתַּעַמְדוּ בִּתְפִלָּה בְּבַקָּשָׁה וּבְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא שֶׁאַצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכַי וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, הֵן מִלִּיסְטִים שֶׁלֹּא יַזִּיקוּני; הֵן מִשֵּׁדִים, הֵן מִלִּילִין, הֵן מֵאִישׁ וְאִשָּׁה מִכָּל דָּבָר רַע; הֵן מֵחֶרֶב וְדֶבֶר, הֵן מֵרָעָב, הֵן מִכָּל פֻּרְעָנֻיּוֹת הַהוֹלְכִים וּבָאִים לָעוֹלָם |
מאוחר יותר אצל אחיו ה.
30