מדד חשוב נוסף לאיכות הבדיקה הוא מידת הסגוליות ספציפיות שלה, כלומר ההסתברות לקבלת תוצאה שלילית אצל נבדק בריא | הסקר הסרולוגי לנגיף הקורונה בחודשים יולי עד ספטמבר 2020 ערך משרד הבריאות סיקור סרולוגי לאומי כדי לבדוק את הימצאותם של נוגדנים לנגיף הקורונה באוכלוסיית ישראל |
---|---|
לאדם שחווה מחלה ברורה סימפטומטית , וע"פ הידוע כיום, ככל הנראה יהיה מוגן למרות רמת הנוגדנים הנמוכה יחסית | בדיקה שתוצאתה תמיד חיובית, ולא מבחינה בין חולה לבריא, תציג 100 אחוז רגישות ו-0 אחוז סגוליות |
בידוד רגיל נספר החל מרגע המגע האחרון עם חולה מאומת או הכניסה לישראל בהתאם להנחיות השונות בכל מקרה ונמשך 13 יממות מלאות + השעות שנותרו עד 24:00 ביום ה-14 ללא קשר לשעה בה החל הבידוד.
התוצאות מצביעות על כך שהנגיף קשה לזיהוי בשיטת PCR בימים הסמוכים לזמן ההדבקה, והחוקרים סבורים כי שיטה זו מספקת ערך מאוד מוגבל בימים 3-5 שלאחר ההדבקה | זאת לא החלטה חסרת בסיס לצמצם את המגע איתו בשבועיים לאחר חזרתו ואם ניתן אף להימנע מכך |
---|---|
אם הרוב המכריע בריא, גם אחוז קטן ממנו עלול להיות מספר גדול משמעותית ממספר החולים האמיתיים | בסוף ננצח, הציבור קשוב ואנו פועלים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ופיקוד העורף, רק למה לבחור בדרך הקשה, לקשור את ידי משרד הבריאות ולקוות לתוצאות טובות? אין לראות בו הנחיה רפואית |
מרבית החדש כוללת לקיחת דגימה מהחלק האחורי של האף והלוע, לשם אבחון גנטי.