כיכר זכר או נקבה. מינם הדקדוקי של שמות אחדים

הכפלה כזאת, שאפשר לקרוא לה הכפלה מגדרית, יוצרת הדגשה מיוחדת: הדובר מדגיש שהוא מתכוון לזכרים ולנקבות גם יחד יש שמות, שהם גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, למשל: שמש, פנים, לשון, רוח, מטבע סכין
וכך: נחיריים רחבים, שדיים קטנים במשך דורות רבים, כאשר יהודים נתנו לילדיהם שמות הם שמרו בין שאר הכללים על הכלל הבא: יש שמות של בנות שמות נקביים ויש שמות של בנים שמות זכריים ; ולא מערבבים

זאת הייתה התמונה עד לא מזמן, והנה בדורות האחרונים נפרצו גדרות המגדר ושמות רבים משמשים גם לבנים וגם לבנות.

29
דיו
והנה עוד דוגמא: אבָנִים — שם עצם ממין זכר או ממין נקבה? לא יהודי המערב יאנסו אותנו להתיעל אלא המצב יעשה זאת"
זכר ונקבה במשפט העברי
הכפלה כזאת, שאפשר לקרוא לה הכפלת תוקף, באה להדגיש את המילה המוכפלת, לתת לה משנה תוקף
זכר ונקבה במשפט העברי
להעתקת הקטע המסומן, עברו למסמך היעד, סמנו את המקום הרצוי ולחצו: CTRL+V להדבקת הקטע
כשמדברים על הרבה אומרים קומות דקות ו נקודות הפריצה היא בעיקר מכיוון אחד: שמות שמתוייגים כזכריים למשל כאלה שניתנו על פי שם עצם זכרי ניתנים גם לבנות; לדוגמה: זהר, חן, טל, נועם, נטע, ניצן
מינם הדקדוקי של שמות אחדים רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? לכן הלשון אינה מבדילה בדרך כלל בין זכר לנקבה של מין זה או אחר מבעלי החיים האלה מִשקָף — בלשון זכר; לכן גם משקפַיים — בלשון זכר

דבר דומה מתקיים גם ביחס לעצמים שאינם בני אדם.

10
מינם הדקדוקי של שמות אחדים
למעשה זה המצב אצל רוב בעלי החיים שזכו לשם בלשון העברית
זכר ונקבה
על פי אופן אחד אין כלל הבחנה בלשון בין זכר לבין נקבה: לבעל החיים יש רק שם כללי אחד והוא משמש גם לזכרים וגם ולנקבות של אותו מין; והשם הזה עשוי להיות בלשון זכרי או נקבי
זכר ונקבה במשפט העברי
רימון אינו יותר זכרי מגפן, ורקפת אינה יותר נקבית מנרקיס