אמילי קרפל. מיכל גוברין

לעומת הספר הליניארי, המתפתח, "המערבי" ה"יומן" כתוב בעמודה המרכזית בדף, כשמסביב לו, כבעימוד של דף תלמוד, "פירושים" לאירועי הטור המרכזי
משתתפים יוצרים: עליזה עליון-ישראלי, רות וידר, סמדר אימור, בנימין צמח, אבי אשרף, ברוך ברנר, דלית לימור, עמליה עפרת, מנדי קהאן, פיטר פורגץ' בכך סיפורה בעקיפין הוא גם סיפורה של המדינה הצעירה, וההוויה הישראלית בראשיתה

כבת לניצולי שואה, הקרויה על שם אשת אביה המנוחה, מתחבטת עמליה איימי, אמילי בעצם הסוגיה — האם ניתן להפוך לאחרת.

מיכל גוברין
בשכונה נידחת בירושלים, לנוכח נול האריגה ניצבת עמליה הנמלטת מעברה, משמה ומזהותה
מיכל גוברין
בתום ימי הספירה, בכוונתה לשים קץ לחייה עטופה בפרוכת הארוגה תוך השפעה על דרך התאורגיות הקבליות על העולם
מיכל גוברין
ביום השואה 2015 נערכו עשר התכנסויות נסיוניות, והחל מ-2016 מונחלת ההתכנסות ליום השואה על ידי בירושלים, ומעגלי התכנסות נערכים בקהילות, בבתי ספר ובמשפחות בכל גוני הציבוריות הישראלית
עיצוב: פרידה קלפהולץ, סידור מוזיקלי: סטיבן הורנשטיין, משתתפים: הרב ישראל וולגלרנטר, ישראל אלדד, עדי אופיר, יהודה ליבס, חיים שניר, סרז' רוזר, הנרי אברמוביץ', אהרון אפלפלד, יוסל בירשטיין, לאה שניר, מיכל גוברין, יונדב קפלון, טובה ברלינסקי, אבישי אייל, אורנה מילוא, דורון ליבנה, פרידה קלפהולץ, אלאן בצ'ינסקי, גד אולמן, איילה צרפתי, לו גלרטר, דוד קאסוטו, סטיבן הורנשטיין, אסתי קינן, סרג'יו מולכו, מריו קוטליאר, שרונה קרפל, קבוצת 10 אצבעות בקול חרישי נמשכים לצידם לחש התפילות ושורותיו של ביאליק, ומבעד לכול שבים ועולים הדי המלחמות וצללי העבר שהדמויות מבקשות להשתחרר מהם
על הפרק עמדה סוגיית המפתח — איך מתמודדים עם זיכרון השואה באחריות, ללא תחושה של קורבניות ומבלי להפוך את השואה לקרדום לחפור בו ב עמדה גוברין משנת 2012 ועד 2015 בראש קבוצת המחקר הרב-תחומית , שעסקה במהות זיכרון השואה בעידן שאין בו עוד ניצולים חיים

בפרסום נוסף שיר בעל אופי מקברי , המעלה את זכר אחיה למחצה , מארק לאוב, בן אמה שנספה בגטו, ומספר מסות הכוללות רשמי ביקור באושוויץ — מחוז הרוע עלי אדמות: "אל מול הרוע": "המסע לפולין", "סליחות בקרקוב".

מיכל גוברין
פתרונה של עמליה, אדריכלית נועזת ובעלת מוניטין בינלאומי, מבטא עמדה נשית מכילה לכל אחד מהנרטיבים הסותרים והמשיקים
מיכל גוברין
מנגד ובשונה משלוש גרסאות אלו למהלך, המיוצגות על ידי שלושת הגברים בחיי גיבורת הרומן — אביה, מאהבה ובעלה, מבקשת אילנה צוריאל, גיבורת הרומן, להציע פתרון משלה לסכסוך הדמים המתמשך על אדמת הארץ
מיכל גוברין
תרגום: , תפאורה: דורון ליבנה, תיאטרון החאן 1979
מרבה להופיע בארץ ובעולם בפני קהל רחב, בכינוסים ובכלי התקשורת במהלך 49 ימי ספירת העומר, המקנים לרומן את מסגרתו הקבלית-ריטואלית, מגוללת הגיבורה את סיפורה, בהקבילה בין נקודות ציון בחייה לפרקים בחיי האומה
ברקע נשמעים קולות רחוקים וקרובים: השירים של פּול אַנקָה, אַדָאמוֹ ואֶלביס, שלצליליהם רוקדים אסתר וחבריה, ילדיה הראשונים של העיר, את נעוריהם

גוברין ביימה בכל התיאטראות הגדולים בישראל, והיא מיוצרי.

25
מיכל גוברין
באנגלית, Snapshots ריברהד- 2007 ובצרפתית, Sur le Vif סאבין וספיזה, 2008
מיכל גוברין
תפאורה: אברהם פנקס, מוזיקה: דניאל שליט, להקת שבעת הקבצנים, 1974
מיכל גוברין
דרידה מדגיש בכתיבתו את הפנייה אל הנמען בבקשה שייעתר לתפילתו ומדגיש את מוטיב הסליחה הכרוך בעצם התפילה