צל האילן. וילת בוטיק צל האילן

לאו תחת ענפיו קאמר, מדקתני ואם ישב טהור, והדר תני ואם עבד טמא, אלא בצל צלה, שהרי כשהחמה במזרח או במערב עושה צל ארוך, צל האילן ממש הוא חשוך ועב, ומכאן ואילך הצל דק וקלוש, והוא צל צלו אבל התופעה שהזכרתי אכן תלויה במרחק מהעצם שחוסם את האור למקום שעליו מוטל הצל וממילא כשהצל ארוך היא יותר בולטת
דכתיב באספך מגרנך ומיקבך ממה שאתה מאסף מגרנך עשה סוכתך בפסולת גורן כגון קשין ובפסולת יקב כגון אשכלות ריקנין וזמורות אלמא תלוש בעינן ומהני צל האילן לצל הסוכה להשלים צילתה של סוכה: בשחבטם ואין לי להאריך בפשיטות וממה שכתבתי אין דרך לנטות: מתוך: מתני' העושה סוכתו תחת האילן: ומייתי לה לקמן מדכתיב בסוכות תשבו ולא בסוכ' שתחת האילן ושמעי' מינ' דמתני' במסוככ' כהלכת' שצלתה מרוב' מחמת' בלא סייע האילן ולישנא דמתני' דייק הכי דקתני הנעושה סוכתו דמשמע סוכה כשרה כראוי

והב' כשחבטן ועירבן דכי איכא רובא מסכך כשר ואין האילן צלתו מרובה מחמתו כשרה.

11
בבואה דבבואה
ועל ההיא דחבטן נאמרו בו ד' פירושים רש"י ז"ל ורוב המחברים פירשו השפיל ענפיו למטה מעורבין עם הסכך כשר ואין נראה בעין וסכך כשר רבה עליו ומבטלו דמדאורייתא כל מילי בטל ברוב וכן פירשו התוס' והסמ"ג בשם מורו דדוקא בלא ניכר בטל ברוב מדאורייתא אבל אם הוכר סכך פסול לא יבטל ועיין במ"ש בסוף סי' זה היאך מבטלין איסור לכתחלה ובעל המאור פי' בחבטן כלומר שחבטן עד שנשרו עליהן דגלי דעתו דלא ניחא ליה בצלו של אילן כלל ונעשה כאילו עומד בפני עצמו ולא מצטרף לצל סוכה והאריך בזה והביא ראיה לדבריו מחבורי הגאונים שכתבו כן גם הרמב"ן לא השיג עליו בזה בספר המלחמות
צימרים בעומר, צימר בעומר
אמרינן סוכה המדובללת כשרה ומפרש שמואל בגמרא קנה עולה קנה יורד וקאמר אביי לא שנו אלא שאין בין זה לזה שלשה אבל יש בין זה לזה ג' פסולה וי"ל דהא אמר רבא התם דאפילו יש בין זה לזה שלשה אם יש בגגו טפח אמרינן חבוט רמי ורבינו תם מפרש דלמעלה מעשרים לא חשיב סכך פסול מאחר שאין הפסול אלא מחמת גובה שקשה לו הא דקאמרינן תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריך ליה מהו דתימא נצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר שדחק בקונטרס לפרש דאע"ג דקיימא עליונה בתוך כ' מהו דתימא ניגזר למיפסל תחתונה משום דזימנין דקיימא עליונה למעלה מעשרים דלא מסיק אדעתיה למיחש אתחתונה משום צירוף פסול עם כשר ומדחזי לעליון כי חמתו מרובה סבר כמאן דליתיה דמי ולא פסיל לתחתונה קא משמע לן דלא גזרינן הא אטו הא ודוחק הוא זה ועוד דמהאי טעמא הוה מצי למימר שתיהן כשרות אצטריך ליה וגריס ר"ת תחתונה כשרה והעליונה פסולה היכי דמי כגון דעליונה חמתה מרובה מצלתה ותחתונה צלתה מרובה מחמתה וקיימא תחתונה בתוך כ' כלומר אבל העליונה לא חיישינן בכל ענין דקיימא ואפילו למעלה מעשרים לא מיפסלא התחתונה בהכי והיינו דקאמר הש"ס מהו דתימא ליצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כלומר שיחשב סכך פסול מחמת דקיימא העליונה למעלה מעשרים קמ"ל דכי האי גוונא לא חשיב סכך פסול ובריש עירובין דף ג
סוכה ט ב
ובכל מקרה יוצא שצל הצל אין הכוונה שצל ראשון יוצר את הצל השני אלא ששניהם נוצרים מאותו המקור אלא שהאחד חלש יותר מהשני ובדרך השאלה נקרא צל הצל
אבל אם האילן חמתו מרובה מצילתו, אז רואין אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא אילן, כשירה אפילו לא השפיל הענפים למטה לערב עם סכך הסוכה; אבל אם אין הסוכה צילתה מרובה מחמתה אלא על ידי האילן, אז צריך שישפיל הענפים ויערבם עם הסכך בעניין שלא יהו ניכרים ויהא הסכך רבה עליהם ומבטלן יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה רצוי מול צפיית טקסט מקורי ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה
אוקימנא באילן שצלתו מרובה מחמתו ורבא אמתני' קאי ואקשינן וכי חמתו מרובה מצלתו מאי הוי הא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר פי' נהי דודאי ליכא משום סוכה שתחת האילן כדקאמר' מ"מ הא איכא פיסולא אחריתי שהאילן שהוא מחובר ופסול לסכך קא מסכך על הסוכה ומסייע בצלת' וקמצטרף סכך פסול בהדי כשר וקשיא לרבנן ז"ל הכא מאי צירוף סכך פסול וכשר איכא דהא ליכא למימר הכי אלא בשצל הסוכה בא ע"י צירוף סכך כשר וסכך פסול דהא כל כמה דצלתה מרוב' מחמת' אתכשר' לה ותו לא איכפת לן באידך צל דמעיקר' וכמאן דליכא חמה כלל דמי כל היכא דליכא אויר שהוא פוסל ובעל המאור כתב דכל שקדמה הסוכה לאילן תו לא אמרינן בה דמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ולא מיפסלא עד שיהא האילן צלתו מרובה מחמתו דהשתא ודאי מפסלא משום סוכה שתחת האילן אף ע"פ שקדמה הסוכה לאילן דגזרת הכתוב היא אבל מתני' בשקדם האילן לסוכה ובתחל' עשייתה אין מסככין אות' ביחד אלא שנותנין מקצ' הסכך וחמתו מרוב' מצלת' וע"י האילן נעשי' צלת' מרוב' מחמתה ועל אותה שעה אמרו דקמצטרף מתחלת עשייתה סכך פסול בהדי סכך כשר ואף ע"פ שריב' בה אחר כך סכך כשר אינו מועיל לה שהפסול הקודם הוא המסכך ועושה צל ואידך כמאן דליתיה דמי ופירוש נכון הוא אלא דכיון דאקשו ליה סתמא משמע בכל אנפא ואפילו בשצל הסכך הוא קודם להיות צלתה מרובה מחמתה קודם לאילן והנכון דאפילו בשקדמה הסוכה מקשינן לפי שכיון שצל האילן שהוא פסול עומד למעל' הרי מבטל צל הסכך כשר שלמטה ממנו שהצל מן העליון הוא חשוב אף ע"פ שהוא מאוחר ורואין התחתון שתחתיו כאלו אינו כלל ונמצא שמצטרף סכך כשר שעל הסוכה עם סכך הפסול שהוא תחת האילן ובשניהם הסוכה צלתה מרובה מחמתה שרואין כל מה שתחת האילן כאלו ניטל לגמרי ונתנו תחתיו סכך פסול והיא פסולה עד שיהא צל האילן מועט כ"כ דבלאו סכך שתחתיו איכא הכשר סוכה שצלתו מרובה מחמתו וכן פי' הראב"ד ורבינו הגדול ופרקי' אמר ר"פ בשחבטן פירשו הגאונים ז"ל מלשון כי תחבוט זיתך שחבטן לגמרי עד שנשרו רוב העלין ואין צלו חשוב כלום והיינו דפרכי' אי בשחבטן מאי למימרא דהא ליכא סכך פסול כלל ומאי אשמועי' רבא

הא דתנן הדלה עליה את הגפן כו': בדוכתה נפרש לה בס"ד.

4
טור אורח חיים תרכו
אבל התופעה שהזכרתי אכן תלויה במרחק מהעצם שחוסם את האור למקום שעליו מוטל הצל וממילא כשהצל ארוך היא יותר בולטת
סוכה ט ב
וכי חמתו מרובה מצלתו מאי הוי הא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר אמר רב פפא בשחבטן מאי קמ"ל תנינא הדלה עליה את הגפן וסיכך על גבן פסולה ואם היה הסיכוך הרבה מהן או שקצצן כשירה ה"ד אילימא בשלא חבטן הא קא מצטרף סכך פסול עם סכך כשר אלא לאו בשחבטן וש"מ דלא גזרינן
סוכה ט ב
והשתא להאי שיטתא כי אמרי' תחתונה צלתה מרובה מחמתה היינו בלא סיוע סכך עליון ומסתמא לא פסול מצטרף לה כיון שהיא למעלה מכ' וכן בתוס' בשם ר"ת וי"א דאפילו היכא דקיימו תרווייהו בתוך כ' בעינן שתהא תחתונה צלתה מרובה מחמתה מנפשה בלא סיוע עליונה שלא יהא הצל מב' סוכות שאין אני קורא בה בסכת שמשמעה אחת ומ"ש נראה נכון