| רוב של "סדר משנה" הם מ ואילך, ורק מספר כתבי יד מוקדמים יותר קיימים בידינו כיום | תרגום חדש לפירוש הרמב"ם נכתב בימינו על ידי הרב , מכמה כתבי יד, ובהם כתב ידו של הרמב"ם עצמו שקיים היום בספריות של ושל |
|---|---|
| כך שגם במקס, מתברר, היו זהירים מדי בהערכות | ומיהו ביבמות קא: אמרינן "מה לי חדא סתמא, מה לי תרי סתמי", ואי לא אלימי תרי מחדא מספקא לן אי זה סתמא בתרייתא והלכך אזלינן לחומרא כראב"ע |
דוגמאות לכך: בשאלת סדר הברכות ב של שחל להיות ב , נחלקו האמוראים בסדרן: " אמר: יקנ"ה, ו אמר: ינה"ק, ו אמר: יהנ"ק, ו אמר: קני"ה, ורבנן אמרי: קינ"ה, אמר: נקי"ה, אמר משמיה דר' יהושע: ניה"ק.
25| א"ר מונא קשית קומי רבי יוסה ואפילו תימא קרית שמע אינה צריכה כוונה, שלשה פסוקים הראשונים אינן צריכין כוונה?! ולא אמרינן יוצר אור ובורא לילה דגבי אור לא שייך למימר לילה אלא גבי יום וכיון דבעי למימר יוצר אור או משום דלישנא דקרא כך הוא או משום דעל האורה הוא מברך צריך לתפוס בלישנא דשייך בהפכו והיינו חשך: אמר אביי גולל אור וכו' — איפשר דזה הלשון היו הם אומרים בערב בברכה תחלה דאלו היו אומרים כמותנו היה לו לומר בורא יומם ולילה שהוא קודם | כאמור, במרוצת השנים התועלת שבסימנים נראתה ללומדים פחותה יותר, שהרי טקסט הגמרא כתוב לפנינו, והם נטו לזלזל בהם |
|---|---|
| ויש אומרים נשף כמו נשב וכן נשפת ברוחך כמו נשבת והוא לשון פריחה כדכתיב וישב אותם אברם ומתרגמינן ואפרח | הגישה הספרותית דומה לכך, אך טוענת שרבי ערך את הטקסטים הקדומים, תוך שימוש באמצעים ספרותיים כמו "פתיחה מעין חתימה", תקבולות, משחקי מילים ועוד |
.
5| אולם יש המתנגדים לשתי תפיסות אלו, כאשר טיעונם העיקרי הוא, כי יתכן והמילה 'משנה' קדומה לתקופתו של רבי יהודה הנשיא | מה הפתרון לבעיית היהודים ומהם הדרכים להגשמתו על פי ספרו של הרצל:"מדינת היהודים"? כשהגיע לנשיאות, הכניס לביתו חכמים רבים |
|---|---|
| יש לומר דהא מיעוטא בעלמא הוא ולא כתוב בקרא בהדיא שיהא פטור ומסתיין למעוטי עוסק במצוה ממש אבל חתן דמחשבה בעלמא הוא אימא לך לחייב קא משמע לן |
יש לומר דהתם סימן היה לצבור שאי אפשר להם להתקבץ ולכוין השעה ועשו להם סימן מפורסם דמינכר לכולי עלמא.
12