חי באות ו. האות ו

כי אמו עודנה בחיים ופה עירנו בגדא"ד נוהגים לומר אחר קדיש זה רבנן ברכו את ה' המבורך, אבל בערי הקודש תוב"ב ושאר מקומות לא נהגו לומר תיבת רבנן, ועוד נוהגים פה עירנו יע"א לומר רבנן גם בקדיש דקודם עלינו לשבח דתפלת ערבית, וכן נוהגים לומר גם כן רבנן בעליתם לספר תורה, ולא עשינו שנוי מנהג בזה אע"פ שרוב הקהילות ובפרט בארצות הצבי לא נהגו לומר רבנן, משום דלא ראיתי שיש בדבר זה הפסד ופקפוק כדי שנשנה המנהג, לכן כל מקום שנהגו בכך ישארו במנהגם, ובספרי הקדוש רב פעלים כתבתי בס"ד בתשובה טעם לאמירת רבנן בברכו דאחר קדיש יתמא הוא כי ברכו דקודם יוצר הוא מתקנות אנשי כנסת הגדולה שתקנו כדרך שאומרים בשמים כן וכמו שכתב במדרש, אבל כאן לא תקנו כנסת הגדולה לומר ברכו אלא החכמים האחרונים תקנו אותו לכך האומר ברכו אומר רבנן ברכו וכו' כלומר ברשות רבנן אני אומר ברכו את ה' המבורך וכן הענין בברכו דעלית ספר תורה שזה גם כן לא נתקן מאנשי כנסת הגדולה, ועיין "השומר אמת" סימן י' אות א' יעוין שם: ואחר ענית ברכו יעמדו הקהל ויאמרו בכוונה גדולה עלינו לשבח והוא שבח עליון ונורא מאד, ויש בו צורך גדול לתפלה אשר התפללנו, כדי לבטל אחיזת החיצונים, ובכריעה שאנחנו עושים בהרכנת הראש וקצת מן הגוף אנחנו מורידין אור המקיף דרך ירידה בכל העולמות עד העשיה כולה, וצריך לומר השבח הזה כולו מעומד, והזהיר רבינו האר"י ז"ל שלא יחלוץ ציצית ותפילין אלא עד גמר ה' אחד ושמו אחד, ויכוין שפסוק זה מתחיל באות ו' ומסיים באות ד' שהם מספר עשרה, רמז לעשרה הויו"ת במלוי ההי"ן שהוא ב"ן שנקראים עשרה בנים שיאירו בלאה, הרמוזה בראשי תיבות והיה ה' למלך שהוא ל"ו מספר לאה ושם הוי"ה באמצע רמז להויו"ת הנזכרים, ואם אחד אינו מתפלל עם הציבור ושמע הציבור אומרים ואנחנו משתחוים וכו' גם הוא ישתחוה עמהם, אע"פ שאין כאן חיוב כמו דין מודים, וכתב בחסד לאלפים כשאומר אל אל לא יושיע יפסיק מעט, ואח"כ יאמר ואנחנו משתחוים, ואם אירע עניית אמן כשאומר "שהם משתחוים להבל וריק" וכן כשאומר "ומתפללים אל אל לא יושיע" לא יענה שם אמן, והמנהג לומר אחר פסוק והיה ה' למלך וכו' פסוק והיה אם שמוע תשמע ניקודה של ו' ההיפוך מעבר לעתיד כניקודה של ו' החיבור, על גרסאותיו השונות
אז מה היא התשובה הנכונה להגדרת תשבץ "יצור חי" אותה אנו מחפשים? דוגמאות: ידוֹ, ידנוּ, כתבוֹ, כתבוּ, יכתבוּ, כתבְנוּ, ישמרנוּ ישנן אף עדויות שגם ב ב נהגתה ו' באותה צורה

עד כאן לשונו יעויין שם.

17
פרינטיים: תשובות למשחק חי צומח דומם
האות ו נכתבת בצורה מאוד דומה בדפוס ובכתב, ההבדל היחיד הוא בחלקה העליון
בן איש חי שנה ראשונה חוקת
עוד כתוב שם יכוין שהוא מוכן לקיים מצות עשה דאורייתא לברך אחר המזון, שנאמר ואכלת ושבעת וברכת וכו'
האות ו
יצר את חידוד הלשון הבא: "וָו וּוָו וּוָו וּוָו, כמה ווים יהיו יחדיו? ולא כמו שכתוב "רועינו זוננו"
וע"י כונת הכנה זו אז יהיה כח בכונתו בברכה להעלות מיין נוקבין ולהמשיך ארבע מוחין לבחינת י"ה וכו', ועיין שם: ובספרי הקטן מקבציאל כתבתי נוסח לומר קודם ברכת המזון: לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה וכו'
לדוגמה, "אני ואתה נשנה את העולם" מחברת בין שני , או או "אני הלכתי הביתה, ואתה נשארת בגינה" מחברת בין שני חלקי למשל במילה ורד נחשב כך: ו -6, ר- 200 וד תחושב כ-4

דוגמאות: אמנון וְתָמר, עשרים וּשְׁתיים, חמץ וּמַצה, פירות וִירקות, ברנשים וַחֲתיכות, שלושים וָשֵׁש.

29
בן איש חי שנה א כי תשא
ואע"ג שיש גורסין "בונה ברחמיו", שב ואל תעשה עדיף ולא יאמר ברחמיו וכנז' באחרונים, ובחתימת ברכה זו בשבת יוסיף לכוין בשם של החתימה במלוי אלפין שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א
יצור חי
ב מסמלת האות ו' את ה
יצור חי
לכן, מהמילה "ויקיפדיה" נקבל "בוויקיפדיה", אך "וויקיפדיה" כלומר וּוִיקיפדיה ומהמילה "וֶרד" נקבל "הוורד", אך "וורד" כלומר וּוֶרד