| ואסיר ליה לבר נש לאדכרא שמיה דקודשא בריך הוא בריקניא, דכל מאן דאדכר שמא דקודשא בריך הוא בריקניא, טב ליה דלא אתברי, רבי אלעזר אמר לא אצטריך למדכר שמא קדישא אלא בתר מלה, כלומר על מלה , דהא שמא קדישא לא אדכר באורייתא אלא בתר תרין מלין, דכתיב " בראשית ברא אלהי"ם" | איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'יצא בשן ועין'? הכינוי 'איש אשכולות' או אפילו סתם 'אשכול' מקורו בספרות חז"ל |
|---|---|
| אמר רבי חייא, כמה דאת אמר דברים כג כו " וקטפת מלילות בידך" | שמים שמים עלאין, וארץ ארץ עלאה |
ועל כך בכה רבי עקיבא שאילו היה הרצון לטהר כנה ואמיתי היו מסייעים, ואם לא מסייעים כנראה שחסר בכח הרצון.
10| ובגין דא "כבד את יהוה מהונך", ולא תשתדל באורייתא כדי להתגדל בה, כמה דאוקמוה חברייא ואל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא תאמר אקרא בעבור שיקראוני רבי, אלא תהלים לד ד " גדלו ליהו"ה אתי" | מאי טעמא אלהי"ך ולא אלהינ"ו? אמר רבי יוסי ברבי יהודה, אפין באפין חמו ישראל זיו יקרא דמלכיהון, נ"א דמאריהון ולא הוה בהון סומין וחגרין וקטיעין וחרשין, סומין, דכתיב וכל העם ראים, חגרין, דכתיב ויתיצבו בתחתית ההר, קטיעין וחרשין, דכתיב נעשה ונשמע, ולזמנא דאתי כתיב, ישעיה לה ו " אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם" |
|---|---|
| קָרָאתִי בְּעִיּוּן רַב, אוֹ לְמַעֲשֶׂה בְּעִיּוּנִים רַבִּים, אֶת הַבִּקֹּרֶת שֶׁלְּךָ "סְפָרִים", X | וחמש דרגין לשמאלא מאן אינון, היינו דכתיב שם י , טפכם, נשיכם, וגרך אשר בקרב מחניך, מחטב עציך, עד שאב מימיך, הא חמש דרגין לשמאלא, כלהו דרגין אתתקנו כגוונא דלעילא, לקבליהון ירתו ישראל אחסנת עלמין עשר אמירן, דבהו תליין כל פקודין, וכל זכוון, וכל ירותת אחסנא, דאינון חולקא טבא דישראל |
דבר אחר: " לא תעשה לך פסל וכל תמונה" - רבי יצחק פתח, קהלת ה ה " אל תתן את פיך לחטיא את בשרך" -- כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא על פתגמי אורייתא, כמה אית ליה לאזדהרא דלא יטעי בהו, ולא יפיק מאורייתא מה דלא ידע ולא קביל מרביה, דכל מאן דאמר במלי דאורייתא מה דלא ידע ולא קביל מרביה, עליה כתיב " לא תעשה לך פסל וכל תמונה", וקודשא בריך הוא זמין לאתפרעא מניה בעלמא דאתי, בזמנא דנשמתיה בעיא למיעאל לדוכתה דחיין לה לבר, ותשתצי מההוא אתר דצרירא בצרורא דחיי דשאר נשמתין.
16