| יצירת האדם נעשתה בשני שלבים, ראשית — גוף האדם, "עפר מן האדמה", ולאחר מכן — נשמתו, כוח החיים שבו, "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" בראשית ב, ז | לעתים קרובות, בתי לוויות יספקו כן ציור תצוגה או שניים, ורבים אף יספקו חלק מהחומרים הדרושים |
|---|---|
| בספרות חז"ל משמש הצירוף הוצאת המת, למשל: "תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה" בבלי מגילה כט ע"א ועוד | בכל הקפה נאמר פסוק אחר |
אם הקבורה נערכה זמן קצר לפני שקיעת השמש והאבלים רוצים להחשיב את יום הקבורה כאחד מימי השבעה, הם חולצים את הנעליים ויושבים באופן סמלי לרגעים אחדים ליד הקבר, ואנשים ניגשים אליהם ומנחמים אותם.
| אחת הסיבות לכך היא שפעמים רבות של הנופלים בקרב אינן שלמות | הם לא מגבילים ומה שנכון עבורך לא בהכרח נכון לאחר |
|---|---|
| ניתן לקרוא את סמלים גם סמלים דתיים וגם חילוניים הם חלק נפוץ nהלוויות ואזכרות | בעת הנחת האבן או העשב נוהגים לומר: "זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ" תהלים קג, יד |
לפיכך יש להעביר את השם ל.
28| אפילו "בערך 1980" או הגיל המשוער של הנפטר עדיף על כלום | אנו משלבים שירותים של , מעמדי פרידה מכבדים ומוצרי הנצחה איכותיים |
|---|---|
| הצירופים 'לוויית המת' וכן 'הלוויית המת' עולים לראשונה בספרות הרבנית בימי הביניים | ההספדים: דברים לזכר הנפטר, קריעת הבגדים, ברכת "דיין האמת" ואמירת הקדיש |
הצורות הרווחות בלשון ימינו לוויה ו הלוויה אינן אלא קיצור של הצירופים המלאים.