| לפיכך ממתינים עוד חודש, כדי שהשעות יתאספו ליום שלם, ונעשה שני ימים ראש חודש, ויתחשב החודש לימים | אבל אם הוא אחר כך — אין ממתינים עד מוצאי שבת, שמא יהיו שני לילות או שלושה או ארבעה עננים, ולא תתראה הלבנה, ויעבור הזמן |
|---|---|
| ולא נראה כן, דכל השנה יש לומר כן | ובשנות העיבורים אומרים על אדר ראשון: "ראש חודש אדר ראשון", ועל השני: "אדר שני" |
ואף על פי שתפילת ערבית בשבת חובה כדי לקדש השבת, ולא דמי לערבית של חול שהיא רשות — מכל מקום כיון שאין מקדשין החודש בלילה, וזהו הטעם שאין מחזירין אותו כמו שכתבתי ב, אם כן לא שנא חול ולא שנא שבת.
| ה"זמן" הוא כל ימי עולם, והם שית אלפי שנין, ששים ושמחים לעשות רצון קונם, כ: "ישיש כגבור לרוץ אורח" | והגאונים אמרו רמז: במזמור האחרון "הללו אל בקדשו" יש שתים עשרה פעמים "הלל", כנגד שנים עשר חודשים |
|---|---|
| ומניחין הספר תורה השניה על השולחן, ואומר קדיש על שתיהן, ומגביהין הספר תורה הראשונה וגוללין | אבל לא יאמר מה שדילג במקום שעומד, ולקרות ממקום שעומד, דאם כן הוי למפרע |
ויש אומרים "לכולנו", וגם כן הכונה כן.
12| וכן בשירת הים אמרו פסקי פסקי, כדאיתא ב | וראיתי מי שכתב דיצא אליה רבה בשם כנסת הגדולה |
|---|---|
| ורבינו הבית יוסף פסק דאומרים צדוק הדין, וקדיש |
ואין גורסין: במוצאי שבת, דמה ענין מוצאי שבת לכאן? וכן שמונה פסוקים אחרונים שבתורה — אין מפסיקין בהם, אלא אחד קורא את כולם.
4