לפיכך ממתינים עוד חודש, כדי שהשעות יתאספו ליום שלם, ונעשה שני ימים ראש חודש, ויתחשב החודש לימים | אבל אם הוא אחר כך — אין ממתינים עד מוצאי שבת, שמא יהיו שני לילות או שלושה או ארבעה עננים, ולא תתראה הלבנה, ויעבור הזמן |
---|---|
ולא נראה כן, דכל השנה יש לומר כן | ובשנות העיבורים אומרים על אדר ראשון: "ראש חודש אדר ראשון", ועל השני: "אדר שני" |
ואף על פי שתפילת ערבית בשבת חובה כדי לקדש השבת, ולא דמי לערבית של חול שהיא רשות — מכל מקום כיון שאין מקדשין החודש בלילה, וזהו הטעם שאין מחזירין אותו כמו שכתבתי ב, אם כן לא שנא חול ולא שנא שבת.
ה"זמן" הוא כל ימי עולם, והם שית אלפי שנין, ששים ושמחים לעשות רצון קונם, כ: "ישיש כגבור לרוץ אורח" | והגאונים אמרו רמז: במזמור האחרון "הללו אל בקדשו" יש שתים עשרה פעמים "הלל", כנגד שנים עשר חודשים |
---|---|
ומניחין הספר תורה השניה על השולחן, ואומר קדיש על שתיהן, ומגביהין הספר תורה הראשונה וגוללין | אבל לא יאמר מה שדילג במקום שעומד, ולקרות ממקום שעומד, דאם כן הוי למפרע |
ויש אומרים "לכולנו", וגם כן הכונה כן.
12וכן בשירת הים אמרו פסקי פסקי, כדאיתא ב | וראיתי מי שכתב דיצא אליה רבה בשם כנסת הגדולה |
---|---|
ורבינו הבית יוסף פסק דאומרים צדוק הדין, וקדיש |
ואין גורסין: במוצאי שבת, דמה ענין מוצאי שבת לכאן? וכן שמונה פסוקים אחרונים שבתורה — אין מפסיקין בהם, אלא אחד קורא את כולם.
4