הקיץ האחרון. פתאום, בקיץ האחרון

בשיר פונה הדובר אל שומעיו במילים של פרידה מהחיים: הוא היה רוצה מאוד להמשיך לחיות, לחוות חוויות, לגלות ארצות; היה רוצה לחיות כמו מטפס ההרים האנגלי ג'ורג' מאלורי שנשאל פעם מדוע הוא רוצה לטפס על האוורסט והשיב בלי היסוס "כי הוא שם" טיילור שהייתה השחקנית הרווחית ביותר בזמנו שכנעה את מפיקי הסרט ללהק
בימים של שיא הצלחתו היה עדיין יוצרו, מקס גת-מור, חייל בשירות חובה בצה"ל הפקת הסרט נערכה בין ל

כעסה על התנהגותו של מנקייביץ' ולאחר סיום צילומי הסרט היא ירקה על פרצופו כאות סלידה.

6
שפיות זמנית מניין בא כל העצב
הנה מילותיו: זה הקיץ האחרון שלי אתכם עם הגשם הראשון אני איעלם דמעותיי יזרמו במורד הרחובות כמו עלה נושר ותקוות רחוקות אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים אך בחורף הזה כבר לא אהיה קיים לאט לאט השכבות נמסות בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות כי השמיים גדולים והדמעות קטנות תעצמו את העיניים כל גשם ראשון ותחשבו עליי אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם ולבקר במדינות מעבר לים לדעת אם יש צורות חיים אחרות ואם המתים ממשיכים לחיות כי זה הקיץ האחרון שלי אתכם עם הגשם הראשון אני איעלם לאט לאט השכבות נמסות בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות את השיר חיבר, למרבה ההפתעה, צעיר, למעשה נער: מקס גת-מור היה בן 15 כשכתב אותו, אבל רק כעבור כמה שנים, אחרי ש"הקיץ האחרון" זכה במקום הראשון בתחרות מקומית ברעננה, הוא נחשף לתודעה הציבורית וחלחל את הרדיו כשהקליטה אותו להקה בשם "שפיות זמנית"
הקיץ האחרון
הסרט ביקש ממפיק הסרט להחליף את קליפט
שפיות זמנית מניין בא כל העצב
אולי נמשיך להפציץ אלפי ערים כי הן שם, ונראה איך עולים ומציפים פני הים, נדע עוד מיליון דרכי מיתות עצובות פריז ומדריד יהיו עיי חורבות
ייתכן שהשיר הצליח כל כך דווקא בגלל, לא למרות התקופה, שהתאפיינה בחששות ובפחדים רבים, בתחושה האפוקליפטית-כמעט שהייתה לרבים לנוכח מה שהתרחש אז — הצתת בארות הנפט בכווית, הטילים שנורו על ישראל, ההסתגרות בחדרים האטומים, הצורך לעטות מסכות הגנה מפני גזים רעילים — כל אלה התאימו אולי לפזמון המלנכולי כל כך של השיר "הקיץ האחרון", שנאחז עמוק בלבבות מבצעת השיר, מירית ליבה, סיפרה איך הוזמנה לשיר אותו: "הם פנו אלי
כל זאת קרה בעיצומה של מלחמת המפרץ כמו האחרונים גם סרט זה עסק ב, ואף יותר בגלוי

באותה שנה, 1990, הושמע השיר ברדיו בלי הרף, שוב ושוב.

15
שפיות זמנית מניין בא כל העצב
במשך חמישים ושניים שבועות שהה במצעד הפזמונים של רשת ג', בהם שבועיים במקום הראשון
שפיות זמנית מניין בא כל העצב
את הטור אני מבקשת להקדיש לחברתי, רוני בקר טבנקין , שהלכה לעולמה בתחילת הקיץ הנוכחי
הקיץ האחרון
תמיד אהבתי לשיר, למרות שלא היו לי תוכניות מוגדרות בנדון